
זה לא סוד: ישראל בשנתיים של מלחמה מחפשת כסף בכל מקום
המדינה דוחה השקעות והחלטות, במיוחד כל מה שקשור לגיל השלישי. קצבת הזיקנה עומדת על סכום מגוחך של 1,795 שקלים בלבד (נכון ל-2025), בעוד כניסה לסופר היום מתחילה בארבע מאות שקל. החשמל עלה, המים, הארנונה, הביטוחים, התרופות – הכל יקר יותר.
נכון, יש הנחות בארנונה ובמים לגיל השלישי, אבל עדיין זה לא מספיק. הפנסיות והחסכונות נאכלים במהירות, וישראל יקרה – זה בדוק.
המסר של האוצר בגלוי: "הגיל השלישי, אתם ממש לא מעניינים אותנו. לכו כבר לבית אבות ותעזבו אותנו בשקט." אם אתה לא מבוסס בגיל הזה בישראל – אתה עני.
"עומדת מול המקרר וקונה רק לפי המחיר הזול"
רינה, בת 78, מספרת בכאב: "אני עומדת מול מקרר הגבינות וקונה רק לפי מחיר זול. אנחנו בבית שני אנשים, אוכלים מעט מאוד. אני מתביישת מהנכדים שאין דברי מתיקה. איך הגענו למצב הנוראי הזה?"
קורונה, מלחמה, ואנחנו הכי לא רצויים. תרמנו את הכסף והכוחות למדינה, ועכשיו אנחנו מעמסה. במדד האושר אני בתחתית.
"קמים בבוקר, עושים הליכה, חוזרים. חדשות מתפרצות – אין רגע דל. חטופים, חיילים נופלים, טילים, מלחמה, הפגנות. בחוץ לארץ לא רוצים אותנו, וכל כאן נראה מעייף וקשה."
הדיור המוגן – גן עדן רק בפרסומות
"הפרסומות מדברות על דיור מוגן – זה נראה גן עדן, גם המחירים בהתאם. החברות שלי אף אחת לא הלכה לדיור מוגן. נפגשות במועדנית מדי יום – הביחד הזה עוזר לשמור על שפיות."
אנשים בגיל השלישי נשארים בבית גם אם צריכים עזרה סיעודית. לוקחים מטפל דרך ביטוח לאומי – כמה שעות שהם נותנים – עד שהמטופל מגיע לבית חולים. ומשם או סיעודי מורכב, או שהוא נפטר.
המומחית: "דור ראשון כבר בבתי אבות, דור שני ללא פנסיה תקציבית"
יעל דרור, יועצת לגיל השלישי עם 20 שנות ותק, מסבירה: "אני מבינה את רינה. אכן תקופה כלכלית קשה למי שאין פנסיה משני בני הזוג – כזאת שהיא תקציבית. דור ראשון מאוד קשה, אבל דור הראשון כבר בבתי אבות."
"דור השני לא קיבל פנסיה תקציבית. מדובר בעיקר על אנשי צבא וכאלה שעבדו במוסדות ממשלתיים. בעשורים האחרונים הצבא צימצם את אנשי הקבע והכין תוכנית לצבא קטן וחיסכון בעלויות."
📊 עובדה מזעזעת: הדיור המוגן בישראל נבנה לעשירים בלבד – רק 4 אחוז מכלל האוכלוסייה תגיע לדיור מוגן. עלות של בית דיור מוגן מגיעה ל-800 מיליון שקל, והוא נבנה רק ל-4 אחוז. מה עם 96 אחוז? — "שבעלי לא היה יוקר המחיה פוגע גם בעסקים – קניונים ריקים."
הבדל קטן אבל קטלני
מה מבדיל את הזקנים מהצעירים? הזקנים לבד. הילדים יצאו מהבית ועסוקים בקן המשפחתי שלהם. אנחנו הזקנים רק רוצים לעבור את היום. הזמן שלנו אוזל, ואין לנו בכלל חלומות.
רק לא להתבייש בסופר, במרקט או בבתי המרקחת כאשר כרטיס האשראי מצפצף שהוא לא עבר – אין כסף בחשבון.
ממשלת ישראל עוסקת בצעירים ובמשפחות צעירות כי הם העתיד. הזקנים הם בגדר "תרמתם מה שהיה לתרום, עכשיו אתם מיותרים". הזקנים לא בתמונה – מלבד לחלוב מהם כספים, לא רואים אותם. אכן זה עצוב.
מוגש כחומר מחשבה לעתיד הגיל השלישי בישראל
על הכותבת: יעל דרור – 20 שנות ותק בתחום הגיל השלישי, כותבת טור בעיתון נס ציונה, לימודי תעודה בניהול בתי אבות. מסייעת למשפחות לקבל החלטה נכונה לפני מעבר לדיור מוגן – ייעוץ והכוונה אובייקטיבית.
ליצירת קשר: 0505446979 [email protected]
